יום שני, 15 בפברואר 2016

פרשת תרומה - הסוד שמאחורי הוילון



לא פעם הסתרה מזמינה הצצה. הסוד קורץ לנו, מפתה.

ארון הברית והכרובים שמעליו היו מוסתרים מעיני העם. זר לא יקרב.
התלמוד במסכת יומא, בסוגיה שכולה משחקי גילוי וכיסוי, מביא לידי ביטוי את משחק החיזור שמייצר הארון עם העם.
התלמוד (יומא נד, ע"א) מביא את הפסוקים מספר מלכים שבהם מתוארת הכנסתו של ארון הברית אל המקדש:

"וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
התלמוד מציג התלבטות – ראו את הבדים או לא ראו?
התשובה שמביא התלמוד מעבירה אותנו אל עולם שיש בו רמז ופיתוי.
"הא כיצד דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שנא' (שיר השירים א, יג) צרור המור דודי לי בין שדי ילין".

הבדים הדוחקים את הפרוכת מתוארים כשני דדי אישה. כדי למנוע ספק שמא מדובר בתיאור חיצוני בלבד מוסיפה הסוגיה פסוק המלמד שיש כאן דרמה של אהבה – "צרור המור דודי לי בין שדי ילין", כך נאמר בשיר השירים, ספר החיזור בין ישראל לאלוהים.
הסוגיה ממשיכה וצועדת על החבל הדק שבין גילוי לכיסוי:
"אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים, שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה".

פעם בשנה זוכים ישראל להצצה אל הקודש פנימה. לרגע מופשלת הפרוכת ומאחוריה מגלים ישראל את הדרמה שביסוד העמידה מול אלוהים. את האֵרוֹס שמחולל את העלייה לרגל שלוש פעמים בשנה. מאחורי הפרוכת מתגלה זוג אוהבים – משל למשחק האהבה בין ישראל לאלוהים.
סופה של הסוגיה הוא טרגי. משחקי גילוי וכיסוי של זוג אוהבים הם קסומים, כל עוד השפה נותרת פנימית. כל עוד הסוד שמור בין השניים.

"אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר (איכה א, ח) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה" (יומא נד, ע"ב).


פורסם ב 929

אין תגובות:

פרסום תגובה