"אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט" כך זה ביידיש. בלשוננו נאמר - האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק.
הפער בין תוכניות האדם לתוכניות אלוהים הולך וגדל לאורך ספר בראשית. אפשר לדמות את דמויות ספר בראשית לשחקנים על לוח השחמט. החייל הלבן צועד שני צעדים קדימה. הוא שש אלי קרב, רוצה להסתער על המלך. הוא לא יודע שהאוחז בו מוביל אותו ברגע זה אל קיצו. תיכף הסוס השחור יסלק אותו מהלוח בבושת פנים.
סיפורי יוסף הם המקום שבו הפער בין שתי נקודות המבט זועק. האחים מתכננים תוכניות, זורקים את יוסף עמוק לבור. להם תוכנית אחת לאלוהים תוכנית אחרת.
את הפער הזה בין שתי נקודות המבט מזהה המדרש גם בפרקנו. פתאום באמצע הדרמה הגדולה של סיפורי יוסף מופיע סיפור יהודה ותמר. על מה ולמה?
"שבטים היו עוסקים במכירתו של יוסף
ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתוויהודה עוסק לקחת אשהוהקב"ה בורא אורו של מלך המשיח".
ויעקב היה עוסק בשקו ובתעניתוויהודה עוסק לקחת אשהוהקב"ה בורא אורו של מלך המשיח".
(בראשית רבה פח)
המדרש מזמין אותנו להתבונן בסיפור מתוך הכרה של שתי נקודות המבט. אנו הקוראים יודעים את מה שתמר ויהודה עדיין לא יודעים. אנו יודעים שבפרק הזה קמה מלכות דוד.
הדרשן עוסק בשאלה מדוע נמצא כאן הסיפור על יהודה. ותשובתו - הפרק הזה נמצא כאן כי זו נקודת התצפית הטובה ביותר. מנקודה זו ניתן לראות הכי טוב את הפער שנפער בין תוכניות האדם לתוכניות אלוהים - כולם עסוקים בשלהם, הם לא יודעים שהם ברגע זה בוראים אורו של משיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה