יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

הטעות של יוסף - פרשת מקץ

שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים עסוק, הוא שכח.
מה תפקיד השכחה המודגשת הזו בסיפור?
חלק מהפרשנים והדרשנים הציעו שהשנתיים הנוספות הן עונש ליוסף על דא או הא. אחרים הציעו שבשנתיים הללו עבר יוסף תהליך שינוי, תהליך התבגרות.
המדרש הבא (בראשית רבה פט) מציע פירוש שבעיניי מפענח לעומק את מוטיב החלומות לאורך סיפורי יוסף.
"ולמה ניתוסף לו ב' שנים?
כדי שיחלום פרעה
ויתגדל ע"י חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים [ופרעה חולם]"
הסיבה שיוסף לא יוצא מבית האסורים על ידי פרוטקציה היא מפני שיוסף צריך לצאת דווקא על ידי חלום. הקריאה הזו בהחלט מתיישבת היטב עם הפסוקים. אך מדוע צריך יוסף לצאת דווקא על ידי חלום?
נראה לי שכאן אנחנו שבים לתמה החוזרת בספר בראשית  הפער בין ידיעת האל לידיעת האדם.
יוסף עושה את דרכו אל הצמרת באמצעות החלומות. בפעם הראשונה הוא חולם חלום גדולה, אך עדיין אינו פותר אותו  אֶחיו ואביו פותרים אותו. בפעם השנייה, בבית הסוהר, הוא הופך להיות פותר חלומות. אך לא סתם פותר חלומות – פותר חלומות שהמציאות מוכיחה שהוא גם צודק. בהמשך, אצל פרעה, יוסף כבר מלא וגדוש בביטחון עצמי  הוא פותר את החלום ואף מגיש תכנית שלמה להתמודדות עם המצב.
פרשנות החלומות על כל העצמה שטמונה במעשה הזה הופכים את יוסף לאדם שיש לו תחושה של שליטה במציאות. על פיו יישק דבר.
על כן כשאחיו באים אליו בהמשך נאמר:
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם (מב, ח).
יוסף נזכר בחלומות ועכשיו הוא מעוניין להגשים אותם באופן מלא ועל כן הוא פותח בסדרת טרטורים לאחיו.
אך זהו צחוקו של הגורל, צחוקו של אלוהים. יוסף הבטוח כל כך ביכולתו לנווט את המציאות, מוריד את אביו ואת כל אחיו למצרים  "כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם" (מה, ה). לא יוסף, לא למחיה.
יוסף שחושב שנשלח כדי להציל את אחיו לא יודע שהוא כלי משחק בידי אלוהים שהבטיח לפני דורות לאברהם  "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (טו, ג).
יוסף שחושב שבכוחו לשחק במציאות יגלה שהמציאות היא זו ששיחקה בו, ובמו ידיו הוא מגשים את נבואת הפורענות שתביא גלות ושעבוד על צאצאיו.
פורסם ב 929

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה